חוק הגנת הפרטיות
חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981 הנו חוק, שמטרתו להסדיר את סוגיית ההגנה על הזכות לפרטיות של כל אדם ואדם.
העיקרון המנחה של החוק – הזכות לפרטיות – קיבל מעמד חוקתי בשנת 1992, עם חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. סעיף 7 לחוק היסוד מעניק הגנה חוקתית לזכותו של אדם לפרטיות ולצנעת הפרט.
עיקרון מנחה זה בא לידי ביטוי בסעיף 1 לחוק: “לא יפגע אדם בפרטיותו של זולתו ללא הסכמתו“.
אף שהחוק אינו מגדיר, באופן תמציתי ומדויק, את המונח “פרטיות” הרי בסעיף 2 לו נמנות ההתנהגויות, הנחשבות כפגיעה בפרטיות. ייעוץ משפטי טוב ומקצועי יכוון את האדם, שחש שפרטיותו נפגעה, לעילה המשפטית, על בסיסה הוא יוכל להגיש תביעה.
על-פי לשון החוק, לפגיעה בפרטיותו של אדם, בין היתר, ייחשב אחד מאלה:
- “בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו”;
- “האזנת סתר האסורה על-פי חוק”;
- “צילום אדם, כשהוא ברשות היחיד”;
- פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות בהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
- “העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב”;
- “שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח”;
- “הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בדין או בהסכם (מפורש או משתמע)”;
- “פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד”.
על-פי אותו החוק, הפגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית (שמאפשרת הגשת תביעה נזיקית) וכן היא עבירה פלילית, אשר העונש המרבי בגינה, כאשר היא מבוצעת בנסיבות המפורטות בחוק, ובתנאי שהפגיעה נעשתה במזיד, הנו מאסר בן 5 שנים.
לצד הסדרת האמור, אימץ המחוקק את דוקטרינת “פירות העץ המורעל” (חוק הגנת הפרטיות הנו אחד משני החוקים היחידים בישראל, בהם נעשה כן. החוק השני הנו חוק האזנת סתר, תשל”ט-1979). החוק קובע, כי ראיה שהושגה תוך כדי פגיעה בפרטיות האדם אינה קבילה בבית המשפט, ללא הסכמת הנפגע, אך מותיר לבית המשפט את הסמכות להתיר את השימוש בראיה שכזו, מטעמים שיירשמו.
החוק מונה שורה של הגנות, פטורים והקלות לעניין הפגיעה בפרטיות, ואלה דומים בעיקרם לאלה המנויים בחוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965.
מומלץ לפנות לעורך דין, הבקיא בתחום הגנת הפרטיות, על-מנת שזה ייעץ בדבר הדרך המתאימה לנסיבות העניין.
מובן שייתכן שעורך הדין ימליץ שלא להגיש תביעה בגין פגיעה בפרטיות, ככל שייווכח שעומדות לפוגע הגנות טובות, המייתרות את הגשת התביעה מלכתחילה.
כדאי לדעת: בדומה לקבוע בחוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965, גם על-פי חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981, על-מנת לזכות בפיצוי בגין פגיעה בפרטיות אין הכרח להוכיח נזק. בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי כספי הולם גם במידה ולא הוכח נזק כלשהו (“פיצוי סטטוטורי”).
משרדו של עורך-דין אמיר טיטונוביץ נחשב לאחד מהמשרדים המובילים בתחום.