top of page

לשון הרע על איש ציבור



המחוקק ביקש ליצור איזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב ולכבוד. גם בתי המשפט עושים כמיטב יכולתם לשם כך. חשיבות מיוחדת הם מייחסים להגנה על שמם של עובדי ציבור – אלה, נתונים תחת "משקפי" ביקורת ותשומת-לב ציבורית מוגברת.

הפגיעה בשמם של אנשי ציבור, עלולה להסב להם נזק משמעותי, שכן לעיתים קרובות, שמם הטוב הוא חלק בלתי נפרד מכלי עבודתם.

 

במסגרת איזון זה, כאשר הפגיעה בשמו הטוב של אדם עולה בחומרתה על התועלת הציבורית שבפרסום, תינתן עדיפות לזכותו לשם טוב. מנגד, במקרים שבהם קיימת חשיבות ציבורית בהפצת המידע, עשוי חופש הביטוי לגבור, אף אם מדובר בפרסום הפוגע באדם מסוים.

 

כאשר מדובר באיש ציבור, נקודת האיזון משתנה. חוק איסור לשון הרע קובע, כי פרסום שנעשה בתום-לב, על-מנת להביע דעה על התנהלותו של איש ציבור, יזכה להגנה. בכך העניק המחוקק משקל רב יותר לחופש הביטוי מאשר לפגיעה האפשרית בשמו של איש הציבור. הטעם לכך נעוץ, בין היתר, בעובדה שלפיה אדם, המכהן במשרה ציבורית, מקבל על עצמו סיכון מובנה לחשיפה מוגברת לביקורת ציבורית, לרבות להתבטאויות שעשויות להוות לשון הרע, ואשר אינן מבוססות.

 

חשוב להדגיש כי מדובר באיזון הדדי: לאנשי ציבור יש נגישות רבה לכלי התקשורת. כך, ניתנת להם הזדמנות להגיב לביקורת, להכחיש טענות ולהציג מידע נגדי. נגישות זו היא פריווילגיה, שאינה זמינה לכל אדם, ואשר גורמת לכך, שרמת ההגנה על שמו של איש ציבור פחותה בהשוואה לזו של אדם, שאינו בתפקיד ציבורי.

 

לא אחת, הדגישו בתי המשפט את זאת, שחופש הביטוי הוא "נשמת אפה של הדמוקרטיה".

עם זאת, בהגשת תביעה בגין לשון הרע, "תביעת דיבה" - יש להביא בחשבון מגוון שיקולים, אלה שתוארו למעלה מכאן, ואחרים - לרבות הפגיעה האפשרית בחופש הביטוי והחשש שהתביעה תתפרש כתביעת השתקה (SLAPP).

 

האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני ומשמש כמידע כללי בלבד. יש להתייעץ עם עורך-דין לפני קבלת החלטות משפטיות.


bottom of page