תביעה נגד משתמש אנונימי. האם כדאי?

סדק בהלכת רמי מור? המחוזי הורה ל"META" למסור פרטי משתמשי פייסבוק אנונימיים.

עקרונות חשיפת פרטי גולש אנונימי התגבשו בהלכת רמי מור, בה קבע בית המשפט העליון, כי בהיעדר הסדר חקיקתי ברור, אין לחייב ספקי אינטרנט לחשוף פרטים מזהים של משתמשים אנונימיים.

תוצאה זו יצרה מצב שבו הנפגע נותר חסר אונים – והפוגע חוסה בצילה של אנונימיות כמעט מוחלטת.

לאחרונה, בית המשפט המחוזי, בתל-אביב, הורה לחברת "מטא" – מפעילת הרשת החברתית "פייסבוק" – למסור פרטים מזהים של גולשים אנונימיים, בעלי פרופילים פיקטיביים. בנוסף, אף לא נקבעה חובה ליידע את בעלי הפרופילים, ואף לא לאפשר להם להתנגד לחשיפת זהותם.

בכך למעשה, בית המשפט הכיר בצורך הדחוף להגן על שמם הטוב של אזרחים מול תופעת הדיבה האנונימית.

אמנם הדרך לחשיפת מפרסמים אנונימיים עוד אינה סלולה לגמרי, ואינה מוסדרת בחוק, אך הפסיקה החדשה מסמנת כיוון ברור: גם מאחורי המסך – יש אחריות.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי, ויש להיוועץ בעורך דין לצורך קבלת חוות דעת מותאמת אישית.